פסק-דין בתיק ת"א 18144/04

1.    תביעה זו עילתה 4 שיקים בסכום כולל של 52,300$ משוכים על ידי הנתבעת לטובת התובעת. 3 שיקים בסכום נקוב של 13,000$ כ"א הוגשו לביצוע במסגרת אותה בקשה. מועדי פירעונם של השיקים הללו הם: 30.11.2001 31.12.2001; 15.2.2002. השיק הרביעי בסכום נקוב של 13,300$ שזמן פירעונו חל ב-30.3.2002, הוגש לביצוע בנפרד.

4 השיקים נמסרו לתובעת באותן נסיבות, ולבקשת הצדדים הדיון בהתנגדות שהוגשה בשני תיקי ההוצאה לפועל, אוחד בהחלטה מה-29.9.2002.

השיק הראשון מ-3 השיקים בסכום של 13,000$, הוצג לפירעון במהלך חודש דצמבר 2001 אך עוד קודם לכן, ב-9.12.2001, ניתנה על ידי הנתבעת הוראת ביטול ביחס ל-3 השיקים האמורים. האחרון שבהם שמועד פירעונו חל ב-15.2.2002 הוחזר גם מסיבת "א.כ.מ.".

סיבות החזרתו של השיק הרביעי על ידי הבנק לא צוינו על השיק, אך דומה שאין מחלוקת בין הצדדים שגם ביחס לשיק הזה ניתנה הוראת ביטול.

הנתבעת טוענת שהשיקים נמסרו לתובעת במסירה על תנאי ומשלא קוים התנאי  והמסירה לא הושלמה, אין התובעת זכאית להיפרע בגין השיקים.

 4 השיקים נמסרו לתובעת על רקע העובדות הבאות.

2.   התובעת אשר עוסקת בשילוח בינלאומי, הזמינה אצל הנתבעת מטוס תובלה בטיסת צ'רטר לשם הובלת מטען של התעשייה האווירית.

התשלום עבור הטיסה המוזמנת בוצע לפי דרישת הנתבעת מראש - ב-28.8.01. עובר לביצוע התשלום אישרה הנתבעת לתובעת: " כי במידה והמטוס המבצע את הטיסה הנ"ל לא ינחת בארץ מכל סיבה שהיא, תוחזר לכם ההפקדה של 53800 דולר ארה"ב שהנכם אמורים להעביר לחשבוננו היום".

המטוס שאמור היה לבצע את הטיסה נחת בארץ ב-2.9.2001, אך בשל כשל באחד המנופים, המטען לא הועמס והטיסה המוזמנת לא בוצעה. השילוח בוצע לבסוף על ידי התעשייה האווירית באמצעות חברה אחרת.

מיד למחרת היום דרשה התובעת מהנתבעת את החזרת הסכום ששולם לה עבור הטיסה שבוטלה. הנתבעת השיבה על הדרישה הזו: "הננו מתחייבים בזאת, כי לאחר קבלתו חזרה של הכסף ששולם לחברת התעופה עבור הטיסה הנ"ל, שלא בוצעה, נדאג להחזר הכספים אליכם".

יצוין כי מתוך ה- 52,300$, שולם על ידי הנתבעת לחברת התעופה סכום של 44,800$. היתרה בסכום 7,500$ היא עמלתה של הנתבעת, אך גם ההחזר של הסכום הזה הותנה בהשבת הסכומים ששולמו לחברת התעופה.

לא ידוע אם הנתבעת פנתה לחברת התעופה בדרישה להשבת הסכום ששולם לה. מה שכן ידוע הוא שהנתבעת הציעה לנציגי התעשייה האווירית לדרוש מחברת התעופה את החזר הכספים בשם התעשייה האווירית, ואף טרחה לנסח מכתב דרישה כזה בשמה. (נוסח מכתב הדרישה שהוצע על ידי הנתבעת, סומן כמוצג ת/2).

התעשייה האווירית, ככל הנראה לא אמצה את קו הפעולה הזה - לדברי מנהל הנתבעת מר ז'ק לבנטל מכתב הדרישה לא נשלח (פרוטוקול מ-24.1.2005 עמ' 16 ) - והצדדים פנו לגבש הסדר ביחס להשבת הכספים לתובעת, "בכיוון" אחר.

3.    ההסדר כפי שהיה מקובל על התובעת הועלה על ידה על הכתב במסמך שכותרתו "הסכם" שאף נחתם על ידה (נספח ה' לתצהיר מטעם הנתבעת).

לפי מסמך זה, הסכום ששולם לנתבעת בגין הטיסה שבוטלה ישולם לתובעת  ב-3 צ'קים: " תשלום ראשון במזומן שני לאחר חודש ושלישי חודשיים מהראשון", ובכפוף לקבלת השיקים הנ"ל תהא לנתבעת " זכות ראשונה להציע לגלובל הצעות לצורך התמודדות של גלובל מול גופים אחרים לאספקת שירות צ'רטר למטענים עבור התעשייה האווירית וזאת לגבי חמישה מטענים בלבד עליהם תתמודד גלובל כאמור".

הנתבעת לא חתמה על המסמך הזה, ולטענתה לא בכדי.

מה שהיה מקובל עליה לגרסתה מצא את ביטויו בשורה של תיקונים בכתב יד אשר נעשו על ידי פרקליטה, עו"ד שני, על גבי הנוסח שהוצע על ידי התובעת (נספח א' לתצהירו).

על פי התיקונים הללו זכות הסירוב הראשונה מוענקת לנתבעת על ידי גלובל והתעשייה האווירית גם יחד והעיקר - הסכום ששולם על ידי התובעת לנתבעת ישולם לה ב-4 שיקים, אך פירעונם "מותנה בביצוע טיסות בפועל. השיקים יפרעו לפי התקדמות ביצוע הטיסות בפועל. לפי מפתח של פרעון שיק לאחר כל טיסה".

התיקונים הללו משנים כמובן את ההסדר כפי שנתפש על ידי התובעת, מהקצה לקצה. התובעת אשר שימשה באותה תקופה משלח עיקרי של מטענים עבור התעשייה האווירית, הייתה מוכנה לפתוח בפני הנתבעת אפשרות שתקל עליה לממן את החזר הסכומים ששולמו עבור הטיסה שבוטלה, אך היא לא הייתה מוכנה לכרוך את האחד בשני ולהתנות את הפירעון בביצוע טיסות שיסופקו לה על ידי הנתבעת עבור משלוחים של התעשייה האווירית. מבחינתה - מדובר בסכומים שהנתבעת חייבת בהשבתם כך או אחרת.